שאלות ותשובות בנושא אילוף כלביםבאיזה גיל מומלץ להפריד את הגור מאימו ואחיו? הגיל המומלץ להוצאת גור מהשגר הוא 7 שבועות. מגיל 3-7 שבועות מתפתחים הקשרים החברתיים בתוך הלהקה. בתק' זו חובה להשאיר את הגור בשגר על מנת שיפתח תקשורת כלבית ראוייה שתלווה אותו למשך שארית חייו. בגיל 7 שבועות מתפתחת מערכת העצבים של הכלב ויכולתו השכלית זהה לזה של כלב בוגר. הוא כשיר ללמוד ולשתף פעולה. לכן זה הגיל האידיאלי להעברתו לידי האדם. בזמן בו מתחילה תקופת ההחתמה. הגור החדש לא מפסיק לכרסם לנו את הידיים. מה עושים? פיו של הכלב הוא כלי הביטוי הדומיננטי ביותר שלו וככזה נדרשת תעסוקה עבורו. הדבר נכון שבעתיים כשמדובר בגור. גורים לומדים לכוון עצמת נשיכה ע"י משחק וכך גם מבררים גבולות ומעמד חברתי. לכן חשוב לדאוג ולספק לגור אלטרנטיבות ראויות לנשיכה החל מיומו הראשון בבית דוגמת חבלים, כדורים, עצמות לעיסה, קונג וכ'ו.. מכיוון שכלבים הם ציידים, יש להם נטייה לנשוך בעיקר דברים שבתנועה. בזמן שהגור נושך אתכם, יש להקפיא את אותו איבר או חלק בגוף , לא להזיזו ובו במקום להגיש לו צעצוע שמותר לו לכרסם. מרגע שעשה את הטרנספורמציה מהיד או המכנס שלכם לצעצוע שלו, יש לשבח אותו בטון גבוה ושמח "כלב טוב". האם ניתן לאלף למשמעת גם כלבים מגזעים זעירים כמו פקינז למשל? וודאי שאפשר ללמד גם כלבים קטנטנים ללכת ליד הרגל, לשבת, לרבוץ ולהישאר במקום. הפסיכולוגיה ותהליכי הלמידה זהים בין אם מדובר בדני ענק, לברדור או פקינז. גם היצרים זהים. השוני הוא בעצמת היצרים, במוטיבציה ללמוד ולשתף פעולה. מעבר למאפייני כל גזע, קיים כמובן אופי אינדיבידואלי ובו מטען גנטי אותו נושא כל כלב וכלב( איזון נפשי, מזג, סף לחץ...) ככל שנקדים ונשכיל ללמד כל כלב באשר הוא הרגלים רצויים, כך הרפרטואר התקשורתי בינינו לבינו יהיה עשיר יותר. כלב שמאולף מגיל צעיר לעולם יהיה נהיג יותר מכלב אחר. ברשותי כלבה מסוג האסקי מעורב שמשקלה כ32 ק"ג. כשיוצאים איתה החוצה, היא מושכת כ"כ חזק שהתחושה היא כמו בהחלקה על סקי.. מה ניתן לעשות בנידון? המון בעלי כלבים חשים שהכלב הוא זה שלוקח אותם לטיול ולא להיפך.. לתפיסתי, הדבר החשוב יותר הוא ללמד את הכלבה מה "כן" היא אמורה לעשות במצבים כאלה. ובמקרה הנ"ל, הלימוד כמו גם התגמול, יהיה לשמור על משקל רפוי של הרצועה, כלומר לא למשוך. מומלץ להצטייד בחטיפים שהכלבה אוהבת ולטייל איתה עם רצועה שאינה נמתחת באורך שבין 3-6 מטרים. זאת על מנת שניתן יהיה לתת לכלבה קצת ספייס מבלי שתרגיש מתח ברצועה בכל רגע. ניתן להסתובב ולהפנות את הגב נגד כיוון השאיטה של הכלבה. החיזוק והתגמול צריכים להופיע ברגע שהכלבה מתקרבת לעברנו ומרפה את הרצועה, או כשהיא הולכת קדימה ונעצרת לפני שנוצר המתח ברצועה. אני מגדלת כלב מסוג ביגל. הוא כיום בן חצי שנה. מאז שאימצתי אותו, יש לו חרדה בלתי מובנת מנסיעה במכונית. הוא מאוד מתעקש שלא לעלות לרכב ולעתים אף מקיא אפילו כשמדובר בנסיעה קצרה. איך אוכל לשפר את הקונוטציה שלו לרכב ולנסיעה בו? רכב, רעש המנוע והנסיעה בו, כל אלה הן תופעות לא מוכרות עבור הכלב. לכן כמו גם לכל תופעה אחרת, יש לחשוף אותו בצורה הדרגתית חיובית ומבוקרת. התופעה שאת מתארת מופיעה לרוב אצל כלבים שלא נחשפו לרכב ולנסיעה בו מתק' הגורות הקריטיות, או שהחשיפה הראשונית היתה עבורם טראומתית. חרדה בזמן נסיעה באה לידי ביטוי בריור, הקאות, נביחות, יללות וכ'ו... פתרונות אפשריים- האכלה על בסיס יומי ברכב ללא נסיעה, פיזור מזון וחטיפים על המושבים ועל רצפת האוטו על מנת לאפשר לכלב לחקור את הרכב, הנעת הרכב ללא תזוזה בפעמים הראשונות. אל תעלי את הכלב לרכב כשהוא על בטן מלאה, תני לו יחס ופינוקים רק כאשר הוא רגוע ולא כשהוא במצב של חרדה. |
חדש באתר
תיאום פגישה
אילוף מקצועי לפתרון בעיות התנהגות, גורים חדשים, בפנסיון ו/או בית הלקוח התקשרו - 0546700475 - אילוף באיזור המרכז
שי גרינר
ייעוץ ואיבחון
בכל תהליך אילוף/ טיפול התנהגותי, קיים האבחון הראשוני. כמו בכל סוג של טיפול, לאבחון טוב ויעיל השפעה מכרעת על המשך התהליך.המשך קריאה