פוקס טרייר

הפוקס טרייר מסומר השיער הופיע ראשון ואל אף שלא ברור לחלוטין כיצד התפתח הגזע קיימת הסברה שנעשה שימוש בהכלאות של האונדים קטנים כגון תחש, ביגל ופוקס האונד ביחד עם טריירים מסומרי שיער כדי ליצור את הפוקס טרייר מסומר השיער. כ-20 שנה לאחר הופעת הפוקס טרייר מסומר השיער הופיע הפוקס טרייר חלק השיער. הגזע הוכר על ידי ה-UCI ב-1876.

לפוקס טרייר מבנה אתלטי. זה מתבטא ברגליים ארוכות ושריריות, חזה עמוק וגוף צר. לפוקס טרייר צוואר ארוך, אף ארוך וגבוה ואזניים מקופלות קדימה. זנבו של הפוקס טרייר יחסית קצר וגבוה. לפוקס טרייר אין תקן לצבעים, אולם הצבע הלבן חייב להיות הדומיננטי בכלבים גזעיים. ניתן למצוא בנוסף גוונים של חום, שחור, קרם ואפילו כחול. גובהו של הפוקס טרייר הוא 35-40 ס"מ לזכרים, ו-33-38 ס"מ לנקבות. משקלו כ-7-9 ק"ג, ונקבות 6-8 ק"ג.

הפוקס טרייר הוא כלב ידידותי מאוד לבני אדם, והוא נחשב לגזע מעולה בהתנהגותו עם ילדים בזכות הסבלנות הרבה שלו. עם כלבים אחרים הפוקס טרייר ידידותי פחות ועלול לריב עם כלבים זרים. הפוקס טרייר אמיץ מאוד ולא יהסס לריב עם כלבים גדולים ממנו משמעותית, מה שמחייב את בעליו לפקוח עליו עיין כאשר הוא בא במגע עם כלבים אחרים. הפוקס טרייר הוא כלב אנרגטי ביותר, למעשה מדובר באחד הגזעים האנרגטיים ביותר שקיימים. בעלים עתידיים של כלב כזה חייבים לקחת בחשבון שיהיה עליהם להשקיע זמן רב יחסית בפעילות מחוץ לדירה, עם עדיפות לריצה. פוקס טרייר שזוכה לפעילות מספקת יכול לחיות גם בדירה קטנה ללא בעיות. אולם פוקס טרייר שאינו זוכה לפעילות רבה עלול לפתח בעיות התנהגות. לפוקס טרייר נטייה חזקה לחפור ויש לקחת את זה בחשבון במידה והוא חי בגינה. הפוקס טרייר כמרבית הטריירים ידוע כעקשן מאוד וקשה לאילוף. למרות זאת מדובר בכלב חכם ועבודה נכונה איתו תוביל לקשר חזק מאוד עם הבעלים. הפוקס טרייר אינו מומלץ לגידול לחסרי ניסיון.

פוקס טריירים חיים כ-15 שנים בממוצע. הפוקס טרייר הוא גזע בריא יחסית. בעיות בריאות נפוצות יחסית הן חירשות (בעיקר בכלבים לבנים לחלוטין או כמעט לחלוטין), קטרקט, ונטייה לפריקה של הכתף.

גזעים נוספים שהם תוצרי פוקס טרייר:
טרייר יפני
טרייר גרמני
טוי טרייר אמריקאי
טרייר ברזילאי