גולדן רטריבר / רטריוור

הם מאוד דומים לכלבי הלברדור רטריבר גם במראם וגם באופיים. מבחינת האופי, הם יותר פעילים ופחות "רציניים" מהלברדורים. מבחינת מראה, הם נבדלים בעיקר בפרווה שלהם שהיא יותר ארוכה וכמובן, מוזהבת. למרות זאת, חלק מכלבי הגולדן רטריבר הם בעלי פרווה בגוונים שבין זהוב ללבן (כפי שנראה בתמונה התחתונה).

כלבי גזע זה ידועים בחיבתם לבני אדם וביחסם החם לילדים. מסיבה זו הם נפוצים בקרב משפחות, בתצוגות ואף בסדרות טלויזיה וסרטים. הצד השני של תכונה זו הוא הרצון הרב שלהם לשחק ולהיות חלק מכל פעילות במשפחה. תכונה בולטת אצל רובם היא חיבתם הרבה למים, שחייה ורחצה.

כלבי גולדן רטריבר מגיעים לגודלם המלא בגיל שנה ולמשקלם המלא בגיל שנתיים. אולם, התבגרותם השכלית נמשכת עד גיל שלוש, ולעיתים אף יותר. כלבי רטריבר הם בעלי תפקיד חשוב בצָיד. לאחר שכלבים אחרים כגון הפוינטר הבחינו בציד, היה הצייד יורה בחייה. כלבי הרטריבר היו משמשים להביא את החיה הניצודה לצייד, מבלי לפגוע או לאכול אותה.

גזע הגולדן רטריבר פותח בסקוטלנד בחוות "גוויקן" של סֵר דודלי מיוריבנקס בשנות ה-60 של המאה ה-19. הוא יצר את הגזע מעירוב של מספר גזעים ביניהם כלבי רטריבר אחרים, סטר אדום, כלבי דם, ניופאונדלנד ו-ספרינגר ספנייל. מטרתו הייתה ליצור כלב צייד אידאלי שיהיה גם בעל אופי נעים וידידותי לאנשים. כל הכלבים ששימשו ליצירת הגולדן רטריבר היו כלבי ספורט. כלבי גולדן רטריוור הוכרו לראשונה כגזע נפרד על ידי האגודת הבריטית לכלבנות בשנת 1903. לצד הלברדור, גולדן רטריבר הוא מהזנים הנפוצים ביותר בישראל. קיימים בארץ כלבים גזעיים רבים, חלקם בעלי תעודות ואחרים ללא רישומים מסודרים. הכלבים הרשומים מאוגדים תחת "המועדון הישראלי לכלבי הרטריבר". המועדון שפועל במסגרת "ההתאחדות הישראלית לכלבנות" מקיים פעילויות ומפגשים לכלבים ולבעליהם.