בורזוי

בדרך כלל החזיק הבורזוי את החיה שתפס עד שבעליו הגיע והרג אותה בירייה. במהפכת 1917 עם שריפת האחוזות ורצח בני האצולה נרצחו רוב הבורזואים שהיוו סמל למעמד האצולה. מעטים מהם הוברחו לאירופה ובעיקר לשווייץ שם המשיכו לשמור על טוהר הגזע. לאחר שנרגעו הרוחות חזרו הבורזואים לרוסיה והפכו לנכס מוגן. במלחמת העולם השנייה קיבלה בעלת בית גידול לבורזואים במוסקבה מזון משובח עבור כלביה כאשר סביב גוועו אנשים ברעב. הבורזואים מעולם לא חזרו למעמדם הרם כבתקופה שלפני מהפכת אוקטובר. כיום הם נפוצים באירופה, שם הם נחשבים לצאצאים הישירים של האצולה הרוסית ובמבנה גוף קצת שונה גם בקנדה ובארצות הברית. בורזוי הוא כלב גבוה ורזה מסוג כלבי הרוח. פרווה באורך בינוני עד ארוך, רכה ונעימה המופיעה בצבעים מלבן עד שחור וגווני חום ואפור המופיעים בצרופים ובדוגמאות שונות. אפו ארוך ומחודד וכן הזנב. תנוחה אופיינית לו היא הפניית הראש לצד באלכסון מעבר לכתף, האף נעוץ בפרווה והמבט כלפי מעלה.

בורוזי הוא בעל אופי עצמאי. הוא אינו מתרפס, אינו מלקק ואינו נובח. הבורזוי ניחן בעקשנות וחוסר כניעה לרצונו של בעליו. הבורזוי הוא כלב גאה שאינו מוכן להרגיש נחות מהסובב אותו. על כן, יש לו צורך אמיתי ברביצה במקומות מוגבהים כגון ספה או מיטה. יחסיו של הבורזוי עם גזעי כלבים אחרים הוא כשל מלך עם נתיניו. הבורזוי הוא כלב רגיש ומופנם. אם נפגעו רגשותיו או לא הבינו אותו הוא נוטה להסתגר, להתרחק ולשמור טינה. נטייתם לקחת ללב דברים גם שלא מופנים ישירות אליהם אלא נעוצים באווירה השוררת סביבם, גורמת להם לחלות ולמות בגיל צעיר יחסית או להפוך לאלימים במקרה של יחס סביבתי מתוח וקשה מנשוא עבורם.

הבורזוי הוא כלב רגוע שרוב זמנו הוא רובץ ומתפקד כשטיח מפואר גם כשזרים או בעליו נכנסים לביתו, וגם כשתינוקות או גורי חתולים מורטים את שערותיו. הבורזוי יפגין יחס מרוחק גם כלפי אנשים. כאשר הוא מעוניין בתשומת ליבו של מישהו ובקרבתו, מתקרב אליו כבדרך אגב וכאילו מבלי משים נצמד אליו כדי לקבל את מנת הליטופים הרצויה. לארץ הגיעו רוב הבורזואים עם העלייה הרוסית של שנות ה-90. בגלל אופיו "הלא חברותי" וחוסר רצונו לתפקד ככלב שמירה או ככלב שעשועים לא התאקלם הבורזוי בארץ. רוב בעלי הבורזוי בארץ הם עולים חדשים או ותיקים מרוסיה שמוקירים את מורשתו ואת אופיו הקפריזי.